אני מגיעה אל התחום הזה מתוך שני חלקים של אותה דרך: האישה והמנהלת שחיה במשך שנים בעולם של טורבו, והאישה שלמדה בהמשך את כוחה של העצירה. אני לא מבקשת לבחור ביניהן — היום אני מחברת ביניהן.

כי ארגונים זקוקים למהירות, לאנשים שיודעים לפעול, להחליט ולהוביל. אבל דווקא בעולם שבו הכול מואץ, נדרשת גם יכולת משלימה: לעצור לרגע, להקשיב, לראות, לבחור — ואז לפעול.

אולי המנהיגות של העתיד לא תהיה זו שיודעת תמיד לנוע מהר יותר, אלא זו שיודעת מתי להאיץ, מתי להאט, ומתי רגע אחד של שקט הוא בדיוק הפעולה הנכונה.