במקום להתחיל מיד ב"מה צריך לעשות?", אני אוהבת לשאול שאלה אחרת — בשיחה, בקבוצה, בארגון, או בתוך אדם שנמצא בתקופת מעבר.

לפעמים זו תובנה. לפעמים החלטה. לפעמים שיחה שאנשים נמנעו ממנה זמן רב. ולפעמים עדיין אין לזה שם — וזה בסדר. לא כל דבר חדש מגיע עם תוכנית עבודה.

מה מבקש להיוולד כאן?

אני לא מגיעה למרחבים האלה עם תשובה מוכנה לגבי מה אמור לקרות בהם. אבל אני כן מגיעה עם כוונה ברורה: להקשיב, לשאול, לזהות מה קורה מתחת לפני השטח — וליצור תנאים שבהם אנשים יכולים לפגוש משהו שקשה לפגוש בתוך השגרה.

לפעמים יהיה רגע של שקט בלבד. אבל דווקא מהרגע הזה יכולה להתחיל תנועה חדשה.